את הבושם הראשון שלי קיבלתי במתנה בגיל 12. היה זה האלווין של ג'. דל פוזו- מסתורי, חושני, מפתה ואפל. כנראה לא הבושם המושלם למתבגרת צעירה, אבל בכל זאת, זה היה הבושם שבו השתמשה קרובת משפחה אהובה ומוערכת, זה היה הבושם שלא יכולתי להפסיק להסניף ממנה בכל פעם שנפגשתי עמה, וזה הבושם שאני עצמי התחננתי מקרובי משפחתי לקנות לי ליום הולדתי כששאלו אותי מה אני רוצה לבת-המצווה.
בנות השכבה לעגו לטעם הזקן שלי. בני השכבה לעגו לנשיות הפתאומית שלי. אבל הם לא עניינו אותי. כבר אז הבנתי שבשמים פירותיים הם לא בשבילי, ושאני חלק מהנישה הקטנה והאינטימית של חובבות בשמים פרחוניים.
בואו לראות אילו בשמים אספתי לארסנל במהלך השנים, אילו בשמים אכזבו אותי, אילו בשמים אהבתי בעבר וכעת לא, ואילו בשמים נמצאים בוויש ליסט. 3>
