אוסף הבשמים שלי

את הבושם הראשון שלי קיבלתי במתנה בגיל 12. היה זה האלווין של ג'. דל פוזו- מסתורי, חושני, מפתה ואפל. כנראה לא הבושם המושלם למתבגרת צעירה, אבל בכל זאת, זה היה הבושם שבו השתמשה קרובת משפחה אהובה ומוערכת, זה היה הבושם שלא יכולתי להפסיק להסניף ממנה בכל פעם שנפגשתי עמה, וזה הבושם שאני עצמי התחננתי מקרובי משפחתי לקנות לי ליום הולדתי כששאלו אותי מה אני רוצה לבת-המצווה.
בנות השכבה לעגו לטעם הזקן שלי. בני השכבה לעגו לנשיות הפתאומית שלי. אבל הם לא עניינו אותי. כבר אז הבנתי שבשמים פירותיים הם לא בשבילי, ושאני חלק מהנישה הקטנה והאינטימית של חובבות בשמים פרחוניים.

בואו לראות אילו בשמים אספתי לארסנל במהלך השנים, אילו בשמים אכזבו אותי, אילו בשמים אהבתי בעבר וכעת לא, ואילו בשמים נמצאים בוויש ליסט. 3>

כבר הבנתן שאני אוהבת בשמים פרחוניים, נכון? אז לא תופתעו לדעת שכמעט כל הבשמים שיש לי כיום הם פרחוניים למהדרין.

L'occitane

את הבשמים של ל'אוקסיטן אני מעריכה מאוד. לא רק כי הם פרחוניים כמו שאני אוהבת, אלא כי התווים שלהם מאוד נקיים ו"אותנטיים" לפרח הרלוונטי. המחירים פחות או יותר סבירים לדעתי, במיוחד אם משווים לבשמים יקרים במשביר או בסופר פארם. כן, הם לא עמידים (עמידות ממוצעת של 3-4 שעות), אבל יש משהו מאוד כיפי ומרענן בחידוש בושם במהלך היום- מעין מקלחת ריח ארומתרפית להרגעת החושים.

Fleurs de Cerisier

הבושם הראשון שאהבתי ורכשתי מהם הוא בושם פריחת הדובדבן, והוא לא מזכיר בשום צורה דובדבנים. ;) 

הוא מאוד קליל (יש שיגידו אפילו חלש), "אוורירי", עדין, אביבי, ואחד הריחות הכי "יפים" שלדעתי קיימים בעולם. כל שפריץ מהבושם הזה גורם לי להרגיש כמו הבחורה הכי חופשייה ורעננה בעולם.
תווים עליונים: אוכמניות, פרזיה, דובדבן.
תווים אמצעיים: פריחת הדובדבן, שושנת העמקים.
תווי בסיס: מאסק, ענבר, עץ.

מתי אני משתמשת בו? לפני העבודה, לפני דייט-יום עם חברה או משפחה, כשאני בבית ורוצה רענון. 

Neroli & Orchidee

ריח מאוד אלגנטי, על גבול הבוגר (עד כמה שפרחוני יכול להיות בוגר, כן?). זה בושם שליידיז ישתמשו בו, זה בושם שנשות עסקים ישתמשו בו. זה בושם לאישה שיודעת מי היא, מה היא רוצה, ותקבל את זה.
תווים עליונים: מנדרינה, תפוז.
תווים אמצעיים: שושנת העמקים, תאנה, אפרסק, נרולי.
תווי בסיס: אירוס, מאסק, אורכידאה. 

מתי אני משתמשת בו? לפני דייט ממש רומנטי, לפני אירוע שבו אני רוצה למשוך תשומת לב, כשאני מרגישה בטוחה בעצמי.

Arlesienne

לבושם הנהדר הזה לקח זמן להתחבב עליי. בהסנפות הראשונות בחנות, עוד לפני שקניתי אותו, הפרצוף שלי התעווה בגועל ובהלה- מה זה? מה קרה לל'אוקסיטן? למה הם הוציאו סדרה שלמה על טהרת הערבובייה המוזרה הזו של ריחות?
עם הזמן ואחרי מספיק הסנפות האף שלי התחיל להתגעגע. בתור התחלה קניתי תרסיס ארלסיין לשיער והתאהבתי. איכשהו, על השיער הוא לא הרגיש כל כך מר כמו הרושם הראשוני שהוא נתן לי, והפרחוניות שלו התפרצה החוצה בשטף נהדר וחמים. לאחר מכן קניתי גם סבון מוצק. זה היה רק עניין של זמן עד שנכנעתי וקניתי גם את הבושם.
הוא מתקתק ומריר בו זמנית, פרחוני אבל לא קיצי או אביבי, מאוד חם ותוסס, ומתאים במיוחד לימים קרים שדורשים משב רוח שתישא אותי למחוזות רחוקים וחמימים יותר.
מי היה חושב ששילוב כזה מוזר של וורדים, סיגליות וזעפרן יהיה כה מוצלח?
תווים עליונים: זעפרן, מנדרינה. 
תווים אמצעיים: שושנת העמקים, ורד.
תווי בסיס: טונקה, עץ, אלגום (sandalwood), סיגלית. 
מתי אני משתמשת בו? כשאני רוצה לדפוק הופעה, לפני אירוע מיוחד.

Pivoine Flora

סדרת האדמונית היא כנראה התגלית הכי עדכנית ברשימת האהובים עליי אצל ל'אוקסיטן, והסיבה לכך היא שזו סדרה די מוזנחת ונשכחת ע"י החברה. מוצרי האדמונית תמיד נדחקים לפינות הכי אפלות בחנות, המוכרות מעדיפות להמליץ על סדרות יותר פופולאריות וכך הסדרה המופלאה הזאת נתקעת בגלגל נצחי- היא לא נמכרת כי לא ממליצים עליה, ולא ממליצים עליה כי היא לא נמכרת. אני לא מבינה למה זה קורה! אני חושבת שזה רק עניין של זמן עד של'אוקסיטן יחליטו להפסיק את ייצור הסדרה הנהדרת הזאת, וחבל.
מדובר בריח פרחוני חמצמץ ואביבי, שיהלום במיוחד את הצעירות שבקהל. למעשה, אני חושבת שזהו הריח הכי צעיר שיש לל'אוקסיטן להציע, יחד עם פריחת הדובדבן.
בבושם הזה השתמשתי בכל יום כשהייתי שבועיים בצ'כיה באוגוסט האחרון, ועכשיו המוח שלי לא יכול שלא לקשר את הריח לחופש. זה הריח שמסמל עבורי את צ'כיה, מדינה נפלאה שאני אוהבת מאוד.
תווים עליונים: אשכולית, ברגמוט. 
תווים אמצעיים: אדמונית, ורד.
תווי בסיס: אלגום (sandalwood), מאסק.
מתי אני משתמשת בו? כשאני בחופשה או בחופש, בדייט-יום קליל, כשאני רוצה להיזכר בצ'כיה אהובתי. רק לא בעבודה! ;)

Fleur Cherie

סדרת פלור שרי כבר לא מיוצרת יותר, כך שיחסית קשה למצוא את מוצריה כרגע. המוצרים שנשארו מוגבלים בכמות, וגם אז נגמרים מהר מאוד. בחודשים האחרונים מוצרי הסדרה מוצעים בתור "מתנת החודש" למועדון הלקוחות של ל'אוקסיטן, ואני מנצלת את ההזדמנות כדי לאסוף כמה שיותר יחידות מהבושם הנהדר הזה.
הוא קצת מזכיר לי את ריח הנרולי&אורכידאה, מעין "גרסת יום" לבושם האלגנטי והבוגר ההוא.
תווים עליונים: נרולי, קציעה, הדרים.
תווים אמצעיים: פריחת התפוז, יסמין.
תווי בסיס: ארז, פטצ'ולי, מאסק.
מתי אני משתמשת בו? לפני פגישה עם חברות, ביום כיף.

Solid Perfumes

שלושת אלה הם בשמים מוצקים בריחות שונים של ל'אוקסיאן - פריחת הדובדבן, ארלסיין, וורדים. ומה הם עושים במיכלים המוזרים האלה? ובכן, כבר כתבתי בעבר על כך שהמיכלים של הבשמים האלה גרועים. אחרי כמה שימושים משהו שם מפסיק לעבוד, ואז נהיה בלתי אפשרי לפתוח את המיכלים המקוריים ללא עזרת בחור ו/או מספריים. זה גרם לי לחפש פתרון יצירתי באיביי- מיכלים אחרים שנפתחים בצורה נוחה ותקינה, שיהיו קטנים וקומפקטיים כמו המיכלים המקוריים, ואם אפשר אז שיהיו גם חמודים. הלינק, אגב, כבר לא קיים יותר, כך שלצערי לא אוכל להמליץ על אותו הקישור שממנו רכשתי. אבל אם תחפשו "small tin" באיביי, בטוח תמצאו משהו דומה, או אפילו זהה אצל מוכר אחר.
הבשמים לא זולים בכלל (50 שקלים למיכל קטנטן), אבל הם מספיקים לי לנצח, כך שאני מוכנה להקריב את הכסף.
העמידות של כל אלה היא בערך שעתיים על העור וצמוד לעור, כלומר, אף אחד מהסובבים לא יידע אפילו שיש עליכן בושם. למה זה טוב? לימי מחזור, למשל, כשכל ריח מעצבן ומציק. לימי מיגרנה, כשכל ריח גורם לך לגל נוסף של כאבי ראש. כשיש לך בושם נוזלי זהה (או בעל תווים דומים, לפחות), ואת רוצה להאריך את עמידותו וחוזקו.
אגב, בחורף הם מחזיקים הרבה יותר טוב מבקיץ.
מתי אני משתמשת בהם? בעיקר בחורף, בימים של חולשה כללית וכשלא מתחשק ריח חזק.

Lancome

תמיד אהבתי את הבשמים של לנקום. הם בד"כ פרחוניים, לפעמים קצת מתוקים מדי אבל בד"כ בדיוק באמצע הנחמד שבין מתקתק לחמצמץ.
במהלך השנים ניסיתי כמעט את כל הבשמים של לנקום, ולמעשה, למעט שניים או שלושה שאני מסרבת באדיקות לנסות (בגלל ריחם הזקן והלא מודרני. הכוונה היא לבשמים הוותיקים יותר שלהם), כולם היו ברשותי בשלב כזה או אחר בחיי. כעת אני בעלת "רק" שני בשמים שלהם, אבל בלבי יש תמיד מקום ליותר. :)

Hypnose

את בושם ההיפנוז אני אוהבת עוד מגיל 18, למרות שהוא לא הבושם הכי צעיר בחבורה. הוא קצת מזכיר לי את האלווין בכך שהוא די "מוזר" וקשה להגדיר אותו. יש בו משהו פרחוני אבל הוא די "מבוגר", הוא מתקתק אבל גם קצת מריר, הוא קר אבל גם חם, הוא מסתורי, חושני, וללא ספק מעניין.
תווים עליונים: שעונית.
תווים אמצעיים: גרדניה, יסמין.
תווי בסיס: וניל, ווטיבר. 
מתי אני משתמשת בו? בעיקר בחורף, כשאני רוצה למשוך תשומת לב.

Tresor In Love

ה-בושם. לא בגלל ריחו, אלא בגלל מה שהוא מסמל עבורי. כשלפני שנתיים וחצי הבחור ביקש את ידי והתחלנו לתכנן את יום החתונה שלנו בפראג הקסומה, ידעתי שאני צריכה בושם חודש שילווה אותי ביום הנפלא ההוא. לא רציתי להשתמש באחד הבשמים שכבר היו לי כי רציתי משהו חדש, ריח שיסמל עבורי את היום ההוא.
חיפשתי משהו רענן, רומנטי אבל לא מתוק מדי, ריח צעיר ונאהב. האינסטינקט הראשוני לקח אותי למדף הבשמים של לנקום (שכאמור, תמיד אהבתי), ואחרי הסנפת בושם אחר בושם אחר בושם, האף שלי ננעל על הריח הזה- רענן, צעיר, רומנטי ללא ספק, פרחוני, מתקתק, נשי ועדין. אם הריח הנהדר לא מספיק, אז גם השם- "In Love", לא השאיר בי מקום לספק.
ומאז הבושם הזה מסמל עבורי את יום הנישואים שלנו, היום הכי אהוב עליי בחיים, ואני משתמשת בו רק ביום הזה, פעם בשנה.
תווים עליונים: נקטרינה, אגס, פלפל ורוד, ברגמוט.
תווים אמצעיים: אפרסק, סיגליות, ורד, יסמין.
תווי בסיס: ארז, מאסק.
מתי אני משתמשת בו? בתאריך השנה שלנו, או בדייט סופר רומנטי שמחייב השקעה מיוחדת.

Gucci - Flora 1966

את הבושם הזה קיבלתי במתנה מקרוב משפחה יקר שטס לחו"ל (הבושם לא נמכר בארץ), ואני מודה שאני בעצמי בחיים לא הייתי חושבת לקנות אותו מיוזמתי. הוא מכיל את כל התווים שאני לא סובלת- פטצ'ולי, מאסק ווטיבר, אך עם זאת מכיל גם את התווים שאני הכי אוהבת בעולם- וורד ואדמונית.
בהסנפה ראשונה אפשר לחשוב שזהו בושם נורא זקן, כבד וולגארי, אבל מי שייצר את יצירת האמנות הזאת ידע מה הוא עושה, כי אחרי ההסנפה הראשונה הזאת כל העסק נרגע, מתפרצים התווים הפרחוניים, והופכים את הריח למתוחכם ומסקרן למדי.
זה ללא ספק לא בושם לצעירות קלילות, אלא בושם לנשים בוגרות ומתוחכמות שאוהבות לגרום לאחרים להרים גבה.
זה הבושם שאני משתמשת בו הכי פחות מכל הבשמים שיש ברשותי, אבל הוא בהחלט המיוחד מכולם.
מכירות את הנשים האלה, שאפופות מסתורין ואופל, אבל כשתתחילו באמת להכיר אותן והן ייפתחו אליכן, תבינו שהן רכות וחמימות לגמרי מבפנים? אז ככה מתנהג הבושם הזה.
תווים עליונים: פלפל בורבון, ברגמוט.
תווים אמצעיים: ורד, אדמונית. 
תווי בסיס: מאסק, ווטיבר, פטצ'ולי.
מתי אני משתמשת בו? כשאני מרגישה אפלה, סקסית ובשליטה (מה שכמעט ולא קורה, אבל ניחא ;)).

Lanvin - Eclat d'Arpege

עוד בושם עם היסטוריה משפחתית.
אחת הסבתות שלי היא גברת אופנתית ו-fancy במיוחד (מאלה שכל הזמן מביאות בגדים חדשים במתנה לאחרים בטענה ש"כבר ראו אותי בזה פעם אחת! חס וחלילה שאני אלבש את זה שוב!"), וזה היה ה-signature scent שלה שנים ארוכות (עכשיו ה-בושם שלה הוא אנג'ל של תיירי מוגלר).
הריח הזה מסמל עבורי אופנה על-זמנית, שיק לעולמים, אלגנטיות ופוקר-פייס (שהסבתא הנ"ל פיתחה לכדי אמנות של ממש). זה הבושם שאני לובשת כשאני רוצה לשדר סקס אפיל ובטחון עצמי.
תווים עליונים: petitgrain (סליחה, אין לי מושג מה זה), לילך ירוק.
תווים אמצעיים: osamanthus (כנ"ל), תה ירוק, אדמונית, ויסטריה, פריחת האפרסק.
תווי בסיס: ארז, מאסק, ענבר. 
מתי אני משתמשת בו? לפני אירוע, כשאני רוצה להרשים.

David & Victoria Beckham - Intimately

"בושם עבודה", אך עם זאת אחד שאני מאוד אוהבת, הוא הבושם הזה של בקהאם. הגברת יודעת מה היא עושה, חברות!
הוא פרחוני למהדרין, עדין, אלגנטי, מאופק ו"יפה", והפאנץ' ליין- הוא עולה בסביבות ה-100 שקלים בפארמים השונים דרך קבע. זה ה-בושם שלי לעבודה, בעיקר כי הוא כל כך זול שאני יכולה להמשיך לקנות אותו לנצח ולא להתקמצן על כל שפריץ ממנו, ואפילו ליהנות מהריח שלו!
תווים עליונים: ברגמוט, פרחים לבנים, ורד.
תווים אמצעיים: פריחת התפוז, tuberose, שושן. 
תווי בסיס: וניל, מאסק, אלגום (sandalwood).
מתי אני משתמשת בו? לפני העבודה.

The Body Shop - Mango

כל ארסנל בשמים זקוק לפחות לבושם אחד פשוט ומאוד בסיסי, ובמקרה שלי בושם המנגו של בודי שופ העולמית זה הוא. רכשתי אותו עוד לפני שהפנמתי את העובדה שפירות לא עושים לי את זה בבשמים, ושלא משנה כמה אני אוהבת פרי בחיים האמיתיים, בתור ריח לגוף הוא פשוט לא טוב עליי. אני מאוד אוהבת את הריח בתאוריה, אבל בפועל הוא לא מי-יודע-מה מתאים לי. הוא פשוט לא מריח "כמוני".
עם זאת, זה אחלה בושם לימי עבודה מעאפנים וחמים בקיץ, כי אפשר לא להתקמצן עליו. ;)
מתי אני משתמשת בו? לפני העבודה בקיץ.

Tony Moly - Pocket Bunny Perfume Bar - Juicy & Volume Bunny

עוד בשמים שאני קצת מתחרטת שרכשתי אותם (נו, עניין הפירות וזה), הם שני המוצקים האלה של טוני מולי. הם לא רעים, אני חייבת להגיד. הם פשוט לא הכי "אני". אני כן משתמשת בהם בקביעות אדוקה בחודש האחרון לפחות (בימים החמים שהיו בו), ויכולה להגיד שאנשים אחרים מאוד אהבו את הריחות האלה עליי ולא הפסיקו להחמיא לי עליהם, אז לא יודעת. אולי משהו פה כן עובד?
העמידות של שניהם זהה לעמידות של הבשמים המוצקים של ל'אוקסיטן- בערך לשעתיים וצמוד לעור.
אני מודה בכנות גמורה שהסיבה היחידה שקניתי אותם היא כי הם ארנבונים קטנים, מן הסתם! 3>
הכתום פירותי-הדרי, ומתאים לימים שמחים ותוססים.
הסגול פרחוני-דאודורנטי, ומתאים לימים חמים כשמתחשק ריח נקי ורענן.
מתי אני משתמשת בהם? לפני העבודה בימים חמים, כשלא מתחשק בושם עם ריח חזק.

בשמים שאהבתי בעבר אבל כיום עושים לי חררה

Thierry Mugler - Alien 

כפי שכבר הבנתן בוודאי, אני מאוד אוהבת בשמים שמעוררים סקרנות, ואליין מאוד מתאים לתיאור הזה. אבל מאז "גל האליין" אצל כל נשות הארץ לפני כמה שנים, איבדתי בו כל עניין ועכשיו מבחינתי הוא מסמל את אפקט העדר.

Kenzo - Flower

אותו הדבר בדיוק כמו אליין. כל העולם כולו אהב את הבושם הזה כשהייתי בת 14, אז התחלתי לסלוד ממנו. אבל עד אז דווקא די אהבתי את הבושם כי הוא היה נקי, רענן ופרחוני.

Lancome - Tresor Midnight Rose

מכירות את זה שאתן מפנטזות על משהו המון המון זמן, מריירות סביבו על המדף, אוגרות כסף, ואז כשרכשתן אותו, פתאום אתן מגלות שהוא לא כזה מדהים כמו שחשבתן? אז זה בדיוק מה שקרה לי עם הבושם הזה. אני לא יודעת למה, אבל בשמים תמיד מריחים הרבה יותר מדהים בפארמים משהם במציאות. בפארמים הוא הריח כמו וורדים עם נגיעה מתוקה, עסיסית וחושנית, אבל בפועל, בבית, הוא הריח כמו פאי אוכמניות מתוק להחריד. כבר אמרתי שאני לא סובלת פירות בבשמים? אז הייתי צריכה לדעת שזה לא יעבוד בינינו. בכל זאת, אוכמניות הן בין התווים הבולטים בבושם הזה. בסופו של דבר הוא הועבר במתנה לקרובת משפחה אהובה שכן אוהבת פירות בבשמים שלה, אבל עוגמת הנפש בגין הכסף (הרב, יש לציין) שבוזבז על מוצר איכס, השאירה צלקת. :(

Wish List

L'occitane - Roses et Reines

אני לא ארגע עד שיהיו ברשותי כל בשמי ל'אוקסיטן (חוץ מהוורבנה, שמריח עליי חמוץ ומיוזע)! ;)
אני מוצאת שורד הוא פרח שסובל מיחסי ציבור לוקים ודלים (או יותר נכון, ריח הורד בעולם הקוסמטיקה באופן כללי), וחבל! ורד הוא אחד מהפרחים האהובים עליי בעולם, וריחו החם והעסיסי מרומם את רוחי בכל הסנפה.
ובכן, הוא לא דומה לשום ורד גנרי, סינטטי ומזוייף כמו הפרשנות שהוא מקבל בדאודורנטי האסלות השונים, או ב"בשמי ורד" זולים ומאכזבים. הוא הורד האולטימטיבי- חם, מסתורי, חושני ומאופק. בושם יפהפה!

Lacoste - L.12.12 Pour Elle Elegant

אם יש משהו טוב ב"קופסאות יופי סודיות" סטייל ביוטיבוקס ושות', זה דוגמיות הבשמים. בזכותן אני נפתחת לעולם חדש ושלם של אינספור בשמים חדשים מסקרנים ונפלאים. שתי דוגמיות כאלה, שגרמו לי להחסיר פעימה מפאת הריח הנהדר שבהן, הן הבושם הזה של לאקוסט ואולימפאה של פאקו רבאן (עליו דבר בהמשך).
הבושם הזה אלגנטי ממש כשמו, ופרחוני למהדרין. הוא מזכיר מעין גרסה יותר בוגרת ומאופקת ל"אינטימטלי" של בקהאם (עליו דיברתי קודם), או גרסת ערב אם תרצו. אני צריכה אותו בארסנל שלי!

Paco Rabanne - Olympea

אחרון חביב וסיימנו! :)
אז גם את הבושם הזה גיליתי בקופסת ביוטיבוקס כלשהי לפני כמה חודשים, וגם בה התאהבתי. בבושם הזה יש נגיעת מרירות שמוסיפה המון חן וחושניות לזר הפרחים המרהיב שהוא, ואני רק מחכה להזדמנות לאמץ אותו לחיקי (כשיהיה כסף.. *אנחה כבדה*).

זה הכל להיום, אהובות. יש לכן חלק מהבשמים שדיברתי עליהם היום? אתן שונאות את אותם הבשמים שאני שונאת? אוהבות את אותם הבשמים שאני אוהבת? ספרו לי! 3>