ביום חמישי שעבר עליתי על מטוס עם בחיר לבי, אמא אבא2 ואחי הקטן, וטסנו יחדיו אל עבר שמי פראג המרהיבה.
ביקרנו בדיוטי פרי כמובן, אבל החלטתי שלא להתפתות, על מנת לקנות כמה שיותר מוצרי קוסמטיקה וטיפוח מקומיים ואירופאיים שאי אפשר לקנות בארץ. כמובן שההמתנה הייתה שווה! שמתי לב שהמחירים בדיוטי פרי ממש, אבל ממש!! לא זולים בעליל, ברובם הניכר! למשל, מוצרי ים המלח למיניהם שאני קונה ב-10-20 ש"ח במרכז העיר בירושלים, עולים בדיוטי פרי יותר מ-50!! מלחים, סבונים, קרמים, You name it, הרבה יותר מדי יקר בדיוטי פרי. ממתקים עולים בערך אותו הדבר כמו שאני רגילה, אלכוהול וסיגריות בהיצע מחיר סביר יחסית למחירים של ישראל, אבל עולים הון תועפות בהשוואה למחירים באירופה (הייתי גם בשבדיה בשנה שעברה) או אפילו בדיוטי פרי אחרים!! מוצרי קוסמטיקה- לנקום, לוריאל, ג'יבנצ'י, דיור, ועוד רבים אחרים, כמעט אותם מחירים כמו בסופר פארם. ובשמים? במבצעי פסח וראש השנה תמצאו יותר זול במשביר.
העלייה על המטוס הייתה מלחיצה ורוויית עיכובים, דחיפות, עומס ובאופן כללי המון רעש ישראלי טיפוסי :) כולם דרשו לראות את הכרטיסים של כולם בשביל לוודא שאף אחד לא "גנב" מושב של מישהו אחר, ואני רק ציפיתי לשנייה שבה המטוס ימריא.
אני מאוד אוהבת המראות. האדרנלין שסוחף אותך כשהמטוס נוסע את המילימטר הראשון שלו לקראת מסלול ההמראה, ההתרגשות כשהמטוס נותן את הגז של החיים שלו ופתאום בלי שום אזהרה פשוט עולה 45 מעלות וממריא. תוך פחות מ-10 שניות אתה כבר באוויר, רואה איך מהר מהר האדמה המוכרת לך לכל אורכה ורוחבה הולכת ומתרחקת ממך, גורדי שחקים מתחילים ליראות כמו נמלים, ולפתע חוץ מעננים תחתיך אתה כבר לא רואה כלום יותר. ציפתה לנו טיסה ארוכה של 3.5 שעות, שבהן מאוד השתדלתי להירדם, באמת, אבל גם כשכן הצלחתי לתפוס תנומה של כמה דקות, התעוררתי עם כאבי צוואר, גב, זרועות או כל איבר אחר שאני או החצי שלי נשענו עליו.
הדיילות היו יפהפיות ומאוד נחמדות ואדיבות. כיבדו אותנו בארוחה בוקר צנועה של אורז ותבשיל עדשים חמים, תה או קפה חם, מיץ תפוזים, מים, וכל דבר אחר שרצינו לשתות הביאו לנו חיש מהר. אפילו חווינו מיצג אומנותי-בטיחותי, כאשר הטייס מלמל לו משהו בצ'כית במיקרופון, והדיילת עמדה זקופה ונופפה בידיה ימינה שמאלה וקדימה (ככל הנראה הדרכה היכן נמצאות דלתות החירום ואיך פועלים בשעת סכנה, היה גם תרגום לאנגלית אבל רעש המנועים ממש לא נתן אפשרות לשמוע ).
לאחר כ-3 שעות של טיסה העננים התחילו להתבהר וראינו קצוות אדמה עם בתים ספורים עליהם. שלג בכל מקום, עננה סמיכה של ערפל בין עצי יערות הפרא הרבים. לאט לאט השלג התחיל להיעלם והבתים החלו להתרבות, ובקתות העץ הקטנות שכמו נלקחו מסיפורי ילדים לאט לאט נהפכו למבני אבן צבעוניים ופסטורליים של 3-4 קומות, יותר ויותר צפופים ככל שהתקרבנו למרכז. הנחיתה הייתה חלקה ומהירה, ומהר מאוד מצאנו את עצמינו באולם קבלת הפנים בשדה התעופה של פראג. שם פגש אותנו נהג מלווה שהסיע אותנו בכל רחבי פראג (וגם קצת בגרמניה) ב-4 הימים הבאים.
מסתבר שחוץ מאיתנו היו על המטוס 3 זוגות נוספים שהגיעו לפראג, בדיוק כמונו, בשביל להתחתן, אבל אנחנו היינו היחידים שבאו גם עם ההורים (גם אם רק מצד אחד). הסיעו אותנו אל המלון, שם קיבלנו חדר ענק עם חלון לרחוב הראשי. השהייה במלון כללה ארוחת בוקר בכל יום, ואת שאר הארוחות אכלנו במסעדות.
את כל הערב הראשון שלנו בפראג בילינו בטיולים ובחרישה על "קצוות המרכז"- אזור שהוא גאוגרפית מקיף את המרכז, אבל מכיל הרבה פחות קהל ותיירים. חנויות ריקות, רחובות שקטים, פארק עצום באמצע העיר שמאכלס בתוכו המון חיות בר ושבעלי כלבים נהנים ממנו.
נכנסנו ל"מרכז קניות", שהוא לא בדיוק קניון, אלא מספר מצומצם של חנויות גדולות שמוכרות הכל מהכל במחירים עממיים. היה שם סופר-מרקט למוצרי מזון, סניף של DM (שזו רשת פארם, כמו סופר פארם אצלינו) למוצרי קוסמטיקה ותרופות, מזנון קטן, וחנות לממכר כרטיסי תחבורה ציבורית שונים ועיתונים. מרכז הקניות הזה מחבר כמה רחובות מתחת לאדמה, כאשר מעל לאדמה נמצא כביש ענק בעל 4 כיווני נסיעה ורכבת קלה. הולכי רגל, כמובן, עוברים את הכביש מתחת לאדמה, הרחק מהסכנה להידרס חלילה.
מתחת לאדמה פנינו לכיוון הרח' שמוביל למרכז התיירותי (סלחו לי בבקשה, אני בחיים לא זוכרת שמות של מקומות), ומהר מאוד חזרנו אל פני האדמה, לאוויר הצח של אירופה, ואל מדרכות משובצות אבנים קטנות ויפות.
חרשנו על חנויות, קנינו המון דברים קטנים ונחמדים (כמו למשל ביצת ההפתעה המקורית של קינדר!!), נכנסנו לסופר מרקט בשביל לראות אם יש הרבה הבדל בין סופרים של חו"ל לאלה שלנו. אז מוכרים שם גלידות של שטראוס, זה מפתיע. למרות שאצלם שם החברה הוא אחר, הלוגו והטעמים זהים לחלוטין לשטראוס שלנו. מבחר עצום של נקניקים, גבינות, חטיפים שמעולם לא דמיינתי שאראה במו עיניי (צ'יפס בטעם בייקון?? סוכריות מריחואנה על מקל????).
ביום הראשון הספקנו לסעוד ארוחת צהריים חמה וטעימה, ובערב נכנסנו לבית קפה וטעמנו משקאות חמים טעימים מאוד. החצי שלי הזמין לעצמו קפה עם ויסקי אירי (הם כנראה התכוונו לויסקי אירי עם קפה, כי אחרי הקפה הזה החצי שלי הסתובב עם אישונים מורחבים ויותר מדי מצב רוח טוב לשאר היום.. ;)), אמא הזמינה קפה עם גלידת קרמל (ונמסה באנחות הנאה עם כל שלוק), ואני ואבא2 היינו המשעממים שהלכו על המוכר והבטוח- אספרסו וקפה עם קצפת. הילד העדיף להישאר לישון במלון.
ומה לגבי איכות האוכל? אין טעים ממנו בעולם!
החצי שלי הזמין את המנה הכי פופולארית ונפוצה שכל מסעדה (או מסבאה) שמכבדת את עצמה מגישה לסועדיה- ברך (אני לא אגיד לכם של מי ;)) שמכילה קילו וחצי בשר על עצם ארוכה, כאשר היא נעוצה בין 2 שיפודים שמחזיקים אותה מעל לאש. מגישים את זה עם השיפודים האוחזים, עם כמה ירקות ורטבים. הטעם אלוהי, והרטבים פשוט טעימים ומושלמים. מומלץ עם פופטאטו צ'יפס.
אמא שלי הזמינה באחד הימים מנה של חצי ברווז אפוי, מוגש עם תפוח"א שעשויים בכל דרך שרוצים, ועם המון רוטב עסיסי עם טעם עמוק.
אני טעמתי מרק שום מאוד טעים, עם חתיכות בשר, גבינה, ושום מגורר בפנים עם קרוטונים. מאוד, מאוד, מאוד טעים ומחמם בימים הקרים של אירופה.
המחירים שם ברצפה. בארוחת ערב באחד הימים, שכללה 5 מנות בשריות (ל-5 אנשים בוגרים, מתוכם 3 גברים), לפחות ליטר בירה, בקבוק שמפנייה, 4 כוסיות וודקה, המון מיץ תפוחים ומיץ אוכמניות (הדבר הכי טעים עלי אדמות), ו-3 קינוחים, סך הכל החשבון יצא לנו כ-400 ש"ח. וזאת הייתה הארוחה הכי יקרה ומפנקת מבין כל 4 הימים.
רוב המנות הבשריות עשויות מחזיר, חזיר-בר (שזה גם חזיר, רק פראי ועם שיניים חדות), וברווזים. עופות ובקר פחות נפוצים, וגם כשהם ישנם, הם בד"כ יותר יקרים. בכל מקרה, בגלל שלנו אין בעיות כשרות, לא הגבלנו את עצמינו ואכלנו מכל מה שטוב ומומלץ ע"י המסעדות והסועדים האחרים.
לא ראינו בכלל מסעדות כשרות, או כל דבר שנושא עליו את המילה "חב"ד", ולא הייתה אף מסעדה שהיא רק חלבית או רק בשרית. מקסימום, בתי קפה שמגישים קפה וקינוחים שונים ומשונים, שלא כוללים בשר (לא שראיתי, כן?).
נכנסנו לקניון הכי מוכר וגדול בפראג- ה-"פלאדיום", שמכיל יותר מ-200 חנויות ומותגי יוקרה שונים ומגוונים (שרובם, כמובן, לא נמכרים בארץ). השתוללנו בקניון, קנינו המון, נכנסתי לספורה (והזדעזעתי מהמחירים. באמת ספורה? בקבוקון קטנטן של פריימר של "בנפיט" לפנים ב-35 יורו??), אבל יותר מכל נהניתי בחנות החיות. יש להם עכברים! עכברים!! אני אוהבת עכברים!!!!!!! 3: ועוד מזן פנדה, הזן החביב מכולם! הם נראים כמו פרות קטנות ופרוותיות עם אזניים!!! *3*
בדרך חזרה למלון, החלטנו לסגור את היום עם הנקניקיות בלחמנייה המפורסמות של מרכז פראג, וכשהגענו למלון התכנסנו כולנו בחדר של ההורים והתמוגגנו מכל ביס. הנקניקיות עסיסיות, שומניות במידה, עם טעם כל כך עשיר של בשר, לא טפל וגם לא יותר מדי מלוח. פשוט נקניקייה מושלמת! עם נקניקייה כזאת מי בכלל אוכל את הלחמניה? אני אפילו זרקתי את הלחמנייה ונגסתי בנקניקייה ככה בלי כלום. קליפה פריכה וקריספית, ובפנים הנקניקייה פשוט מעלפת!! אוי איך בא לי עכשיו אחת כזאת..
ביקרנו בדיוטי פרי כמובן, אבל החלטתי שלא להתפתות, על מנת לקנות כמה שיותר מוצרי קוסמטיקה וטיפוח מקומיים ואירופאיים שאי אפשר לקנות בארץ. כמובן שההמתנה הייתה שווה! שמתי לב שהמחירים בדיוטי פרי ממש, אבל ממש!! לא זולים בעליל, ברובם הניכר! למשל, מוצרי ים המלח למיניהם שאני קונה ב-10-20 ש"ח במרכז העיר בירושלים, עולים בדיוטי פרי יותר מ-50!! מלחים, סבונים, קרמים, You name it, הרבה יותר מדי יקר בדיוטי פרי. ממתקים עולים בערך אותו הדבר כמו שאני רגילה, אלכוהול וסיגריות בהיצע מחיר סביר יחסית למחירים של ישראל, אבל עולים הון תועפות בהשוואה למחירים באירופה (הייתי גם בשבדיה בשנה שעברה) או אפילו בדיוטי פרי אחרים!! מוצרי קוסמטיקה- לנקום, לוריאל, ג'יבנצ'י, דיור, ועוד רבים אחרים, כמעט אותם מחירים כמו בסופר פארם. ובשמים? במבצעי פסח וראש השנה תמצאו יותר זול במשביר.
העלייה על המטוס הייתה מלחיצה ורוויית עיכובים, דחיפות, עומס ובאופן כללי המון רעש ישראלי טיפוסי :) כולם דרשו לראות את הכרטיסים של כולם בשביל לוודא שאף אחד לא "גנב" מושב של מישהו אחר, ואני רק ציפיתי לשנייה שבה המטוס ימריא.
אני מאוד אוהבת המראות. האדרנלין שסוחף אותך כשהמטוס נוסע את המילימטר הראשון שלו לקראת מסלול ההמראה, ההתרגשות כשהמטוס נותן את הגז של החיים שלו ופתאום בלי שום אזהרה פשוט עולה 45 מעלות וממריא. תוך פחות מ-10 שניות אתה כבר באוויר, רואה איך מהר מהר האדמה המוכרת לך לכל אורכה ורוחבה הולכת ומתרחקת ממך, גורדי שחקים מתחילים ליראות כמו נמלים, ולפתע חוץ מעננים תחתיך אתה כבר לא רואה כלום יותר. ציפתה לנו טיסה ארוכה של 3.5 שעות, שבהן מאוד השתדלתי להירדם, באמת, אבל גם כשכן הצלחתי לתפוס תנומה של כמה דקות, התעוררתי עם כאבי צוואר, גב, זרועות או כל איבר אחר שאני או החצי שלי נשענו עליו.
הדיילות היו יפהפיות ומאוד נחמדות ואדיבות. כיבדו אותנו בארוחה בוקר צנועה של אורז ותבשיל עדשים חמים, תה או קפה חם, מיץ תפוזים, מים, וכל דבר אחר שרצינו לשתות הביאו לנו חיש מהר. אפילו חווינו מיצג אומנותי-בטיחותי, כאשר הטייס מלמל לו משהו בצ'כית במיקרופון, והדיילת עמדה זקופה ונופפה בידיה ימינה שמאלה וקדימה (ככל הנראה הדרכה היכן נמצאות דלתות החירום ואיך פועלים בשעת סכנה, היה גם תרגום לאנגלית אבל רעש המנועים ממש לא נתן אפשרות לשמוע ).
לאחר כ-3 שעות של טיסה העננים התחילו להתבהר וראינו קצוות אדמה עם בתים ספורים עליהם. שלג בכל מקום, עננה סמיכה של ערפל בין עצי יערות הפרא הרבים. לאט לאט השלג התחיל להיעלם והבתים החלו להתרבות, ובקתות העץ הקטנות שכמו נלקחו מסיפורי ילדים לאט לאט נהפכו למבני אבן צבעוניים ופסטורליים של 3-4 קומות, יותר ויותר צפופים ככל שהתקרבנו למרכז. הנחיתה הייתה חלקה ומהירה, ומהר מאוד מצאנו את עצמינו באולם קבלת הפנים בשדה התעופה של פראג. שם פגש אותנו נהג מלווה שהסיע אותנו בכל רחבי פראג (וגם קצת בגרמניה) ב-4 הימים הבאים.
חוזרת לשדה התעופה אחרי 3 שניות בחוץ כי כמעט נשר לי האף מהקור..
מסתבר שחוץ מאיתנו היו על המטוס 3 זוגות נוספים שהגיעו לפראג, בדיוק כמונו, בשביל להתחתן, אבל אנחנו היינו היחידים שבאו גם עם ההורים (גם אם רק מצד אחד). הסיעו אותנו אל המלון, שם קיבלנו חדר ענק עם חלון לרחוב הראשי. השהייה במלון כללה ארוחת בוקר בכל יום, ואת שאר הארוחות אכלנו במסעדות.
את כל הערב הראשון שלנו בפראג בילינו בטיולים ובחרישה על "קצוות המרכז"- אזור שהוא גאוגרפית מקיף את המרכז, אבל מכיל הרבה פחות קהל ותיירים. חנויות ריקות, רחובות שקטים, פארק עצום באמצע העיר שמאכלס בתוכו המון חיות בר ושבעלי כלבים נהנים ממנו.
נכנסנו ל"מרכז קניות", שהוא לא בדיוק קניון, אלא מספר מצומצם של חנויות גדולות שמוכרות הכל מהכל במחירים עממיים. היה שם סופר-מרקט למוצרי מזון, סניף של DM (שזו רשת פארם, כמו סופר פארם אצלינו) למוצרי קוסמטיקה ותרופות, מזנון קטן, וחנות לממכר כרטיסי תחבורה ציבורית שונים ועיתונים. מרכז הקניות הזה מחבר כמה רחובות מתחת לאדמה, כאשר מעל לאדמה נמצא כביש ענק בעל 4 כיווני נסיעה ורכבת קלה. הולכי רגל, כמובן, עוברים את הכביש מתחת לאדמה, הרחק מהסכנה להידרס חלילה.
מתחת לאדמה פנינו לכיוון הרח' שמוביל למרכז התיירותי (סלחו לי בבקשה, אני בחיים לא זוכרת שמות של מקומות), ומהר מאוד חזרנו אל פני האדמה, לאוויר הצח של אירופה, ואל מדרכות משובצות אבנים קטנות ויפות.
חרשנו על חנויות, קנינו המון דברים קטנים ונחמדים (כמו למשל ביצת ההפתעה המקורית של קינדר!!), נכנסנו לסופר מרקט בשביל לראות אם יש הרבה הבדל בין סופרים של חו"ל לאלה שלנו. אז מוכרים שם גלידות של שטראוס, זה מפתיע. למרות שאצלם שם החברה הוא אחר, הלוגו והטעמים זהים לחלוטין לשטראוס שלנו. מבחר עצום של נקניקים, גבינות, חטיפים שמעולם לא דמיינתי שאראה במו עיניי (צ'יפס בטעם בייקון?? סוכריות מריחואנה על מקל????).
ביום הראשון הספקנו לסעוד ארוחת צהריים חמה וטעימה, ובערב נכנסנו לבית קפה וטעמנו משקאות חמים טעימים מאוד. החצי שלי הזמין לעצמו קפה עם ויסקי אירי (הם כנראה התכוונו לויסקי אירי עם קפה, כי אחרי הקפה הזה החצי שלי הסתובב עם אישונים מורחבים ויותר מדי מצב רוח טוב לשאר היום.. ;)), אמא הזמינה קפה עם גלידת קרמל (ונמסה באנחות הנאה עם כל שלוק), ואני ואבא2 היינו המשעממים שהלכו על המוכר והבטוח- אספרסו וקפה עם קצפת. הילד העדיף להישאר לישון במלון.
ממממ.. ביצת קינדר!
ממממ.. גלידה אירופאית!
ומה לגבי איכות האוכל? אין טעים ממנו בעולם!
החצי שלי הזמין את המנה הכי פופולארית ונפוצה שכל מסעדה (או מסבאה) שמכבדת את עצמה מגישה לסועדיה- ברך (אני לא אגיד לכם של מי ;)) שמכילה קילו וחצי בשר על עצם ארוכה, כאשר היא נעוצה בין 2 שיפודים שמחזיקים אותה מעל לאש. מגישים את זה עם השיפודים האוחזים, עם כמה ירקות ורטבים. הטעם אלוהי, והרטבים פשוט טעימים ומושלמים. מומלץ עם פופטאטו צ'יפס.
אמא שלי הזמינה באחד הימים מנה של חצי ברווז אפוי, מוגש עם תפוח"א שעשויים בכל דרך שרוצים, ועם המון רוטב עסיסי עם טעם עמוק.
אני טעמתי מרק שום מאוד טעים, עם חתיכות בשר, גבינה, ושום מגורר בפנים עם קרוטונים. מאוד, מאוד, מאוד טעים ומחמם בימים הקרים של אירופה.
ממממ.. סטייק לא כשר!
מנה מסורתית בפראג: 4 סוגי בשר שונים שמוכנים באופן שונה (אווז, בקר, קציצת בשר ותפוח"א, ונקניקייה מעושנת מדהימה), מוגשים עם 2 סוגי כרוב כבוש מבושל, עם גלילי פירה תפוח אדמה עם חמאה ולחם ביתי ללא קרום.
ברך (מנת הדגל של פראג) לא כשרה, לפני
ברך, אחרי
המחירים שם ברצפה. בארוחת ערב באחד הימים, שכללה 5 מנות בשריות (ל-5 אנשים בוגרים, מתוכם 3 גברים), לפחות ליטר בירה, בקבוק שמפנייה, 4 כוסיות וודקה, המון מיץ תפוחים ומיץ אוכמניות (הדבר הכי טעים עלי אדמות), ו-3 קינוחים, סך הכל החשבון יצא לנו כ-400 ש"ח. וזאת הייתה הארוחה הכי יקרה ומפנקת מבין כל 4 הימים.
רוב המנות הבשריות עשויות מחזיר, חזיר-בר (שזה גם חזיר, רק פראי ועם שיניים חדות), וברווזים. עופות ובקר פחות נפוצים, וגם כשהם ישנם, הם בד"כ יותר יקרים. בכל מקרה, בגלל שלנו אין בעיות כשרות, לא הגבלנו את עצמינו ואכלנו מכל מה שטוב ומומלץ ע"י המסעדות והסועדים האחרים.
לא ראינו בכלל מסעדות כשרות, או כל דבר שנושא עליו את המילה "חב"ד", ולא הייתה אף מסעדה שהיא רק חלבית או רק בשרית. מקסימום, בתי קפה שמגישים קפה וקינוחים שונים ומשונים, שלא כוללים בשר (לא שראיתי, כן?).
נכנסנו לקניון הכי מוכר וגדול בפראג- ה-"פלאדיום", שמכיל יותר מ-200 חנויות ומותגי יוקרה שונים ומגוונים (שרובם, כמובן, לא נמכרים בארץ). השתוללנו בקניון, קנינו המון, נכנסתי לספורה (והזדעזעתי מהמחירים. באמת ספורה? בקבוקון קטנטן של פריימר של "בנפיט" לפנים ב-35 יורו??), אבל יותר מכל נהניתי בחנות החיות. יש להם עכברים! עכברים!! אני אוהבת עכברים!!!!!!! 3: ועוד מזן פנדה, הזן החביב מכולם! הם נראים כמו פרות קטנות ופרוותיות עם אזניים!!! *3*
בדרך חזרה למלון, החלטנו לסגור את היום עם הנקניקיות בלחמנייה המפורסמות של מרכז פראג, וכשהגענו למלון התכנסנו כולנו בחדר של ההורים והתמוגגנו מכל ביס. הנקניקיות עסיסיות, שומניות במידה, עם טעם כל כך עשיר של בשר, לא טפל וגם לא יותר מדי מלוח. פשוט נקניקייה מושלמת! עם נקניקייה כזאת מי בכלל אוכל את הלחמניה? אני אפילו זרקתי את הלחמנייה ונגסתי בנקניקייה ככה בלי כלום. קליפה פריכה וקריספית, ובפנים הנקניקייה פשוט מעלפת!! אוי איך בא לי עכשיו אחת כזאת..
כל הכבוד לכל מי שהצליח לקרוא את כל החפירות האלה בלי להירדם, בשבוע הבא צפוי לכם פוסט נוסף, הפעם על יום החתונה עצמו! כמובן שיהיו גם תמונות :)
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה