חביבי ינואר 16'

זה הפוסט הראשון מאז השינוי הגדול שהבלוג עבר (הרבה בזכות קרן הנסיכה, לה אני אסירת תודה לנצח), ואין מתרגשת ממני. שיחקתי עם המצלמה של הבחור (ולפעמים יצאו קצת פאשלות, אבל אני עדיין בתהליכי למידה ואני מקווה שמפוסט לפוסט תראו שיפור), קיבלתי השראה להמון פוסטים עתידיים חדשים, אני סוף סוף לא מרגישה "ניוון כתיבה", ובאופן כללי יש המון תכניות לעתיד לגבי הבלוג. 

על כל פנים, קבלו במחיאות כפיים את הפוסט הראשון מאז השינוי, פוסט חביבי ינואר! :) 

שני הלקים האלה ליוו אותי ברוטציה כל החודש- פעם זה ופעם זה. אחד רך וחם, השני קר ואצילי. משניהם מספיקה שכבה אחת לאטימות מלאה ויפהפיה, ושניהם מתייבשים בקצב נאה שלא מפריע לתפקוד השוטף במשרד.

החודש לא היה יום שבו לא השתמשתי במייקאפ הסרום מסדרת ה-Healthy Mix של בורז'ואה. כן, אני יודעת שהוא לא אמור להתאים לעור השומני (כמעט) תמידית, אבל סופות הגשמים והרוחות החזקות שתקפו את ירושלים בחודש האחרון עשו שמות בעור שלי והצליחו להפוך אותו לאדום, מגורה, לחוץ ועייף. המייקאפ הזה עזר לשלוט על מצבי הרוח של העור המסכן שלי, טשטש אדמומיות, כיסה יפה מאוד, החזיק מעמד במזג האוויר החורפי, והכניס קצת לחות ללחיים הפצועות שלי.

את הפודרה הזאת של ביוטיקר אני אוהבת כבר שנים, אבל דווקא השילוב שלה עם ההלת'י מיקס של בורז'ואה נתן לי מראה עור מושלם וטבעי ביותר! הוא נראה כמעט מאט אבל לא הרגיש יבש בכלל (שזה דבר טוב כשהלחיים הן בעצם הרי געש סמוקים ומדממים).

החודש השתמשתי אקסקלוזיבית רק בסמקים קרמיים. למעשה, אני עכשיו מכורת סמקים קרמיים גאה, ולא נראה לי שיש דרך חזרה לסמקי אבקה. קודם כל, הם נראים פי-מליאנתאלפים יותר טוב ויותר טבעי מכל סומק אבקה שאי פעם ניסיתי, ממש כמו הסמקה טבעית "מבפנים", סוג של זוהר פנימי וקורן. שנית, הם מחזיקים יפה מאוד על העור המיובש-זמנית שלי. :) 

מכל הסמקים הקרמיים שיש לי, החודש אהבתי במיוחד דווקא את זה של elf בגוון Pink Lemondae. הוא משתלב נהדר עם כל גוון אודם שתבחרו, ונותן צביטת צבע טבעית ואמינה (לפחות על גוון העור שלי). 

בשנים האחרונות (כן, יש לי אותו מ-2010. לא, הוא לא מריח חשוד ולא מתפקד אחרת מאיך שהוא תפקד בימיו הראשונים) קצת שכחתי מהאודם הזה של Gosh, אבל החודש הוא עשה קאמבק רציני והפגין נוכחות על השפתיים שלי כמעט בכל יום. למעשה, בשבועיים האחרונים אני איתו ממש כל יום! הוא מלחח, הוא חתיכת גוון מרהיב על העור החיוור שלי, והכי אהבתי לעשות איתו אפקט "הכתמה"- להטפיח על השפתיים במקום למרוח. 

למעלה: האודם של Gosh בגוון Burgundy

למטה: הסומק הקרמי של Elf בגוון Pink Lemonade

את השפתונים החמדמדים האלה של חברת Hurraw הזמנתי כשהשפתיים שלי היו מרחק חיוך אחד מפציעה אנושה בשפה התחתונה. החורף הירושלמי לא בדיוק מקל על המצב הזה, ואחרי שחיפשתי וחקרתי ברשת אינספור ביקורות והמלצות, החלטתי לנסות את אלה. ובכן, אין מרוצה ממני! המרקם שלהם מאוד דק אבל הלחות אסטרונומית, ככה שהם מושלמים מתחת לכל אודם- מייבש או לא. מבחינתי הם נכנסים לקטגוריית "שפתוני השמן" ולא "שפתוני הווזלין", גם בגלל המרקם השומני-במעט וגם בגלל שברשימת הרכיבים תראו שלל שמנים איכותיים ומנחמים. הריחות, אגב, משגעים לחלוטין, ויש מבחר לכל סוג טעם.
ברכישה שלי מהאתר שלהם בחרתי בטעמים צ'אי-תבלינים (פחות קינמוני וונילי משציפיתי. מערכת היחסים השלטת פה היא בין פלפל שחור לבין ציפורן), שקדים (מרציפני ונהדר), קוקוס (או גן עדן), ו"מון-באלם" (שפתון לילה משקם, מאוד סמיך ומלחח, בריח וניל וקמומיל מרגיעים). את השפתון האחרון בריח שוקולד-מנטה (After Eight, מישהי?) הם הביאו לי במתנה לגמרי, סתם כי הם אוהבים את הלקוחות שלהם!

שני אלה (תמצית ומסכת לילה, שניהם מסדרת ההידרה-זן של לנקום) קיבלו אצלי סקירה אוהבת במיוחד, ובצדק! למעשה, במשך כמה ימים רצופים השתמשתי בקרם אחר במקום מסכת הלילה של לנקום, והעור שלי באופן מיידי נראה יותר אדמדם ועייף. כנראה שדווקא השילוב של האסנס והמסכה ביחד הוא שנותן את התוצאה המרהיבה והמשמעותית ביותר! אני מתעוררת עם עור רגוע, מאוזן, עם אדמומיות מופחתת ועם מספיק לחות בשביל לשרוד עוד יום ירושלמי קר. 

המרקם הנהדר של קרמי הידיים של ל'אוקסיטן לא יימאס עליי לעולם, והשילוב שלו ביחד עם ריח האדמונית (שהוא אחד הריחות החביבים עליי אצלם) מבטיח לנו מוצר מצוין. פרחוניות-חמצמצה ורעננה ביותר, מרקם קליל למריחה אבל עשיר בלחות, מה יש פה לא לאהוב? 

בהזמנה האחרונה שלי מויטהקוסט החלטתי להוסיף לסל את קרם הרגליים המהולל הזה של חברת Desert Essence (תמצית מדבר? לול), ולו רק בשביל להבין על מה כל המהומה. כולן אמרו שהריח משגע ואגוזי ושהמרקם חמאתי ועשיר, והן צדקו! הריח מזכיר לי יותר שקדים ומרציפן מאשר פיסטוקים. הוא מעט מתקתק, והוא מאוד נעים ומנחם בימים קרירים. המרקם באמת מאוד חמאתי וסמיך, ונפלא מתחת לגרביים עבות בלילות גשומים. 

אחרון חביב הוא הבושם המוצק בריח 4 הוורדים של ל'אוקסיטן. הריח מאוד אותנטי ונאמן למקור ולא מזכיר בשום צורה ורדים ממשפחת דאודורנטי האסלות. הוא "חמים", ומשרה עליי רוגע ושלווה בימים ארוכים ומעייפים. הריח עמיד לשעתיים בערך והוא צמוד לעור, מה שאומר שזה בושם נהדר לימי מיגרנות ורגישויות. מחירו לא זול (50 שקלים), אבל המיכל הקטנטן הזה ככל הנראה יספיק לנצח ככה שמבחינתי הוא שווה את זה. 

זה הכל להיום אהובות. מכירות את המוצרים בפוסט? מזדהות? לא מסכימות? ספרו לי בתגובות, אני תמיד שמחה לקרוא. :)