כל סוף הוא התחלה חדשה

היום מצפה לכן חפירה מיוחדת במינה, כי בזמן האחרון הצלחתי לחסל המון מוצרים מאותה קטגוריה: קרמים!

החורף השאיר אותי פצועה ומיובשת, ובבוא האביב והשורטס, הרגשתי שאני חייבת באופן מיידי להתחיל להפציץ בחזית המדברית ולנסות ולשקם את העור שלי, בכל חלקי הגוף.


אז נתחיל מקרמי הגוף שסיימתי, הראשון הוא תחליב גוף של חברת סבון של פעם.

לקח לי נצח להיפטר ממנו! קיבלתי אותו במתנה ליום הולדתי לפני שנתיים, אבל תמיד זנחתי אותו בפינה של ארסנל הקרמים, משלוש סיבות: 1- אני שונאת את הריח הזה, שחברות הסבונים למיניהן חושבות שהוא המנון הניחוחות הבינלאומי שכל בחורה שרה בקול תרועה בחדר האמבטיה שלה. פטצ'ולי-לוונדר-ווניל זה שילוב שלעולם לא אבין. מתוק ומריר, עדין ומאיים, שקט ורועש, והכל בו זמנית. בלגן אחד ענק בתוך הנחיריים שלי. 2- המרקם של זה פשוט מוזר. ג'לי. ולא מהסוג של הקוריאנים, לא הג'לי הנהדר שנספג בשניות, לא לא, ג'לי כמו פנה-קוטה חלבי וסמיך. 3- לחות? איזו לחות? לא נתן לי אפילו טיפת לחות. אני יודעת שזהו תחליב לחות ולא קרם לחות, אבל עדיין, רבאק, היו לי תרסיסי גוף שנתנו יותר לחות ממנו.
אם לדבר בכנות, את רוב הקרם חיסלתי במסז'ים לרגליים של הבחור שלי.
ציון זריז: 0/5

בנימה אופטימית זו, אדבר על קרם שדווקא מאוד חביב עליי, ובכל חורף אני קונה אותו מחדש. הקרם הזה הוא הדבר הכי טוב שאפשר לשים על העור במקרי חירום יבשושיים כגון לחיים שהתנפצו ברוח הירושלמית, ידיים שכל החריצים בהן התייבשו עד כדי דימומים מכאיבים, מרפקים שפיתחו עור של פיל, You name it, הקרם הזה יפתור הכל!

יש לו ריח נהדר, כזה המאפיין ניקיון, מאוד פשוט אבל נותן לי תחושת נוסטלגיה לקרמים של פעם, לפני דחיפת המבשמים לכל פינה קוסמטית. המרקם שלו סמיך ועשיר, אבל לא יותר מדי, הוא מכיל נגיעת מימיות שמאפשרת לעור לנשום תחתיו.
ליום יום הוא ממש יותר מדי כבד בשבילי (כבעלת עור שומני), אבל במקרים קיצוניים הוא עושה עבודה מעולה ובמהירות!
ציון זריז: 5/5

על הקרם הבא כבר דיברתי בעבר בבלוג: קרם הידיים של חברת לאקה.

מי רצתה סקירה מלאה ולא קיבלה?
הקרם הזה נהדר מכל בחינה. יש לו ריח נהדר, מבחר שונה של ריחות, מרקם קליל שנספג בשניות אבל מעניק לחות רצינית לידיים, ומיכל קטן וחמוד שאפשר לשים בתיק ולקחת לכל מקום.

קרם נוסף שכבר דיברתי עליו בעבר הינו קרם העיניים של ללין.

מי רצתה סקירה מלא ולא קיבלה?
למרות שבחורף הוא עשה עבודה מעולה בשבילי, עכשיו כשחם גיליתי שהוא יותר מדי שומני בשבילי וגורם להופעת ציסטות מתחת לעיניים (כנראה בגלל עודף שומניות). עשיתי לו הסבה מקצועית לקרם ידיים והמשכתי להשתמש בו, בעיקר כי יש לו ריח של גן עדן (שמאוד מזכיר את סבון התה הירוק והמלפפונים של דאב) וכי הידיים שלי זקוקות ליותר לחות מאשר הפנים.
כנראה שלא אקנה אותו שוב בכל זאת, כי הוא ממש יקר במחירו המלא, וכי אני זקוקה לקרם עיניים יותר קל ופחות שומני.

מוצר נוסף שכבר דיברתי עליו בבלוג הוא דווקא מוצר שדיברתי עליו לא מזמן בכלל! קרם לילה לעור מעורב עד שומני של קליניק. 

מי רצתה סקירה מלאה ולא קיבלה?
את הקרם הזה שיבחתי והיללתי בסקירה, ובצדק. הקרם הזה נהדר! המרקם שלו מושלם לעור השומני שלי, הוא נספג במהירות יוצאת דופן ומשאיר את העור שלי רך ורענן, ובבוקר אני מתעוררת עם עור נקי משומן וברק (כמו שקורה לי עם המון קרמים אחרים לפנים). נהדר נהדר נהדר! 

ושני הקרמים האחרונים שאדבר עליהם הם שני קרמים מהסדרה Moisture Match של גרנייה. 

גרנייה.. אני אוהבת אתכם, אבל.. הקרמים האלה.. אוף אתכם.
הקרם הצהוב, שמכיל מקדם הגנה SPF20, נקנה בתקווה שיוכל להוות בסיס טוב לביביקרמים/מייקאפים בימי הקיץ השמשיים במדינתנו הקטנה. המרקם שלו נוזלי, אפילו יותר מדי. קשה למרוח אותו באופן אחיד על הפנים כי הוא נוזל מכל מקום שעליו תשימו אותו. ומה קורה כשמורחים עליו ביביקרם/מייקאפ? הכל מתערבב והופך לעיסה גושית ומתפוררת של כדורי קרם וביביקרם/מייקאפ. לא יפה, לא חינני, לא שימושי, ממש מסורבל ומעכב מאוד את שגרת היופי (כי אחרי כל הבלגן הזה צריך להסיר הכל ולהתחיל מההתחלה).
אבל לפחות הוא לא הרס לי את העור!!
הקרם הירוק, אווווווי אין מספיק מילים בלקסיקון העברי שיכולות לתאר את רגשות השנאה המהולים באכזבה קשה שאני מרגישה כלפי הקרם הזה. הבטיחו לנו קרם נטול שומן, במרקם מוס, המיועד לעור שומני. כשקניתי את הקרם פתחתי אותו בשמחה ובששון, מרחתי מעט על הפנים, התלהבתי ממרקם המוס (באמת מוס!) הנעים והקליל, וכבר בערב הבחנתי בשתי ציסטות תת-עוריות (מהכואבות, הגדולות והבולטות, אלה שמתחבאות מתחת לעור שבועות ומסרבות לעזוב עד שלא תתעללו בהן עד למוות שלהן או שלכן). אז הרגעתי את עצמי בקול הפנימי שאמר שאין מצב שיש לי תגובה כזאת לקרם של גרנייה, גרנייה מעולים, אני חולה על גרנייה! זה בטח מזג האוויר. לאחר שהעור חזר לקדמותו אחרי כמעט חודש של שיקום, החלטתי לנסות שוב. מריחה קטנה ועדינה, בערב לא קרה כלום ("ידעתי שזה מזג האוויר!"), אבל בבוקר. הו, מה שקרה בבוקר. בבוקר התעוררתי ונראיתי כמו קוואזימודו. כל הסנטר שלי היה ציסטות, 5 במספר, נפוחות וכואבות, ועד עכשיו אני נלחמת בהן (חלפו כבר 3 שבועות מאז הניסיון האחרון (תרתי משמע) עם הקרם הזה). אני. שונאת. את. הקרם. הזה. טפו. עליו.
שני הקרמים ממש לא חוסלו, אלא נתרמו לחברה שרצתה לנסות. אם לא היא, הייתי משליכה אותם לפח בלי להתלבט בכלל. אני רק מקווה שהקרם הירוק לא יעשה לה את מה שהוא עשה לי!
ציון זריז: 1/5

אז עד כאן להיום, מקווה שנהניתם לקרוא ושלא חפרתי לכן יותר מדי! :)

תודה לכולכן על הזמן שהקדשתן לקריאה, ושיהיה לכן יום טוב!